המקרא בעברית בת זמננו

״התנ״ך, ככל ספר עתיק, קשה הוא לקריאה רהוטה: הוא זקוק לפרושים ובאורים, כלומר, לעיון במקום קריאה. פסוקים הרבה יש… שקשה להלמם ונתחבטו בהם מפרשים שונים. וספר, שהוא זקוק לעיון ולביאור ושאי־אפשר להבינו באופן בלתי אמצעי, בלא פרושים שונים, שעל פי רוב קשה לקורא הפשוט להכריע ביניהם – ספר כזה אי אפשר שהקורא בו יטעם את נועם דבריו ואת יפי ציוריו באופן בלתי אמצעי ושתהא לו מהם הנאה רוחנית ממש.״

פרופ׳ יוסף קלוזנר, במבוא לספרו: ספר עמוס עם פרשגן (פאראפראזה עברית)

במקום אחר פרופ׳ קלוזנר תיאר את ההתמודדות האישית שלו עם הטקסט של התנ״ך. בזמן שישב שבעה על קרוב משפחה, הוא רצה לקרוא את ספר איוב. אך הוא ציין כי “במקום לקרוא את ספר איוב מוכרח הייתי ללמוד אותו”. בתור פתרון מהיר יותר הוא פנה אל תרגום של התנ״ך לצרפתית ואמר, “מצד הלשון הכל היה כאן [בצרפתית] פשוט ומובן, באופן שיכולתי לכוון את כל מחשבותי אל הרעיון, להתפעל מרוממותם של הויכוחים ולמצוא נוחם בצרה”.

 ההבחנה של פרופ׳ קלוזנר מהמחצית הראשונה של המאה הקודמת אודות האתגר של העברית המקראית תקפה גם בימינו. גם החוויה האישית שהוא תיאר מוכרת בקרב הרבה מאוד קוראי התנ״ך היום. אם פרופסור מוכר לספרות עברית שהיה העורך הראשי של האנציקלופדיה העברית מייסודה היה מאותגר בהבנת הטקסט המקראי, קל וחומר אלה שאינם חוקרים את השפה העברית.  מסיבה זאת, החברה לכתבי הקודש מבקשת להתמודד עם האתגר של הנגשת המסר של התנ״ך אל ציבור הקוראים באמצעות יצירת שכתוב נאמן של הטקסט.

׳המקרא בעברית בת זמננו׳ הוא פרויקט להעתקת ספרי התנ״ך מהעברית המקראית אל העברית החדשה. ׳המקרא בעברית בת זמננו׳ מבקש להיות שעתוק נאמן של הטקסט המקורי. העבודה תעשה תוך שקידה על אוצר המילים של הטקסט המקורי ותוך כדי שמירה על הסגנון האישי של כותבי התנ״ך. ככל שהעברית החדשה מתירה נקפיד להשתמש באותן המילים ב׳המקרא בעברית בת זמננו׳ עבור מילים חשובות שחוזרות במקור. במקומות בהם השמירה על אוצר המילים של הטקסט המקורי עלולה לבלבל ולא לעזור בהבנת הטקסט, נרצה להיות יותר דינמיים בעבודה. דינמיות זאת תתבטא בהבאת המשמעות של המקור על חשבון אוצר המילים שלו. בכל פעם שקיימות מספר משמעויות אפשריות של הטקסט המקורי, הקריאות החלופיות יצוינו בהערת שוליים בתחתית הדף.

המלאכה תעשה עם התחשבות בהבדלי הדקדוק והתחביר בין העברית החדשה לעברית המקראית. היא תבוצע עם הקפדה על האופי הפואטי־דרמטי־מקודש של הטקסט המקראי, תוך שאיפה לניסוח בהיר של הטקסט ולמצוינות ספרותית. בדרך זאת נבקש להיות נאמנים לטקסט המקורי, ולהנגיש לקורא את משמעותו.

מאחר שמדובר בפרויקט מורכב וארוך, אנחנו מעודדים אתכם לקחת בו חלק באמצעות תרומה, כל אחד ״כְּפִי שֶׁיִּדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״ (קור״ב ט 7).

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה שניתנה בחברה בנושא הזה. ההרצאה מציגה את הטענות בעד ונגד שעתוק התנ״ך לעברית בת זמננו.