רענון מקיף של הברית החדשה בעברית מודרנית

מאת יאיר פרנק – מנהל פרויקט הרוויזיה

התרגום החדש לעברית של הברית החדשה יצא לאור לראשונה בשנת 1976. הנוהל המקובל בעולם תרגומי מקרא הוא הכנסת תיקונים לטקסט מעת לעת. בכל מקרה, נהוג לבצע ריענון כולל של התרגום לאחר תקופה שבין עשרים לחמישים שנה מהוצאתו לאור. יחד עם זאת, כל תרגום חדש בדרך כלל עובר תיקונים מסוימים כבר לאחר מספר שנים בודדות מפרסומו. תיקונים אלה מתמקדים באיות שגוי, בשגיאות פיסוק ובעניינים טכניים אחרים שהמשתמשים הבחינו בהם. הטקסט המתורגם זקוק לרענון מקיף כאשר השפה המדוברת עוברת שינוי משמעותי, או בעקבות התפתחות המחקר המדעי של הטקסט המקורי, שמביאה מידע חדש שלא היה ידוע קודם לכן.

בשנת 1991 עם הוצאת המהדורה המבוארת של הברית החדשה, עבר התרגום החדש מספר תיקונים בעלי אופי טכני בעיקרם. עם זאת, במהדורה זו נעשו שלושה עדכונים עיקריים. הראשון קשור למונח היווני ׳הוֹי־יוּדָייוֹיי׳ (οἱ Ἰουδαῖοι) המופיע בטקסט בתדירות. הוחלט לתרגם אותו בכל פעם על פי הקשרו. למשל, ביוחנן א 19 ל׳ראשי היהודים׳ ואילו ביוחנן ו 52 ל׳השומעים׳. 

השני נוגע למילה היוונית ׳קוּרִיוֹס׳ (κύριος). כאשר במקור המילה מיודעת היא תורגמה ל׳אדון׳, וכאשר אינה מיודעת, ל׳יהוה׳. העדכון השלישי התייחס לאופן תרגומה של המילה ׳רוח׳. הוחלט בעצה אחת עם מומחה בתחום התרגום שהברית החדשה צריכה להיות עקבית עם ההופעה המקובלת של המילה בתנ״ך. מאחר ש-80% מהופעות המילה בתנ״ך, כאשר היא קשורה בבירור לאלוהים, מציגות אותה במין דקדוקי נקבה (ראה למשל: בראשית א 2; במדבר כד 2), הוחלט שהמילה תצויין גם בתרגום בדרך זאת.

עם מלאות 40 שנה להוצאתו, הוחלט בחברה לכתבי הקודש לבצע רענון מקיף וכולל של התרגום. רוויזיה כזאת מתבקשת לאור השינויים שעברו על השפה העברית המדוברת במהלך העשורים האחרונים. מלאכת העדכון נעשתה על ידי צוות של החברה לכתבי הקודש ביחד עם ועד תרגום שהוקם למטרה זו. העדכון כלל השוואה מדוקדקת לטקסט היווני האקלקטי (The Nestle-Aland Novum Testamentum Graece) כאשר הגישה של הצוות בתירגום הייתה מילולית יותר מאשר דינמית. כמו כן, נאספו משובים מקבוצה של צעירים דוברי עברית כשפת אם, שנתבקשו לקרוא את הטקסט בעין מדוקדקת ולהצביע על קשיים בהבנתו. לבסוף, הטקסט עבר עריכה לשונית על ידי מומחה בעל שם לשפה העברית. 

מרבית השינויים הוכנסו לטקסט בגלל התפתחות השפה העברית במהלך העשורים האחרונים. מילים שכיחות באמצע שנות השבעים יצאו מכלל שימוש או הפכו לנדירות היום. מסיבה זאת למשל, בבשורת מתי א 19, המילה ׳לשלח׳ הוחלפה במילה ׳לגרש׳: ״הֶחְלִיט לְשַׁלֵּחַ אוֹתָהּ״ – ״הֶחֱלִיט לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ״. כך גם המילה ׳צרורותיהם׳ הוחלפה ל-׳אוצרותיהם׳: ״וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם״ – ״וּפָתְחוּ אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם״ (שם, ב 11).

היו מקרים בהם התרגום ניסה לשמר זיקה למינוח מקראי מקביל. דוגמה טובה לכך היא השימוש בביטוי ׳רודפי שלום׳. בפרק ה׳ של בשורת מתי נאמר: ״אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם״ (פס׳ 9), אבל לפי המקור היווני צריך להיות, ״אַשְׁרֵי עוֹשֵׂי שָׁלוֹם״. ייתכן שהמתרגמים ביקשו לכוון לדבר המזמור  – ״בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ״ (תהלים לד 15), אך עם זאת הרחיקו את התרגום מהמקור.

דוגמה נוספת לעדכון הטקסט היא מפרק יב של בשורת מתי: ״מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט״ (פס׳ 42). מאחר שלא מדובר על מלכת תימן מחצי האי ערב, אלא למשמעות המקראית של המילה ׳תימן׳  כ׳דרום׳, עודכן הטקסט בהתאם למקור היווני ל-״מַלְכַּת הַדָּרוֹם תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט״. 

בדוגמה הבאה שימר התרגום תואר שאינו בשימוש היום: ״שָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר־רֺבַע הַמְּדִינָה״ (מתי יד 1). לכן הוחלט לציין את התואר של הורדוס בצורה מובנת ומדויקת יותר כיום: ״שָׁמַע הוֹרְדּוֹס מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז״.

עניין נוסף אליו נדרשו מעדכני התרגום, היה בנוגע למובאות מקראיות המופיעות בטקסט של הברית החדשה. המתרגמים בדומה לדליטש ולזלקינסון בתרגומיהם, העדיפו לרוב לצטט את נוסח המסורה של הטקסט המקראי. החלטה זו פגעה במהימנות התרגום ביחס למקור היווני של כתבי הברית החדשה. זאת מכיוון שמחברי הבשורות והאיגרות, ברוב המקרים, לא ציטטו את נוסח המסורה של התנ״ך, אלא את תרגום השבעים או נוסח אחר שאינו מוכר לנו היום. זאת הסיבה שהציטוטים שהם מביאים מהתנ״ך שונים מהטקסט שמוכר לנו בעברית (נוסח המסורה). במהלך מלאכת העדכון של התרגום החדש, נעשתה הקפדה לתרגם את הטקסט היווני כפי שהוא, במקום להעתיק את נוסח המסורה. להלן מספר דוגמאות:

בבשורת מתי (יג 15) מצוטטים דבריו של ישעיהו הנביא:

הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃ (ישעיה ו 10)

לאחר העדכון, הטקסט משקף את המקור היווני בצורה מדויקת במילים שלהלן:

״כִּי הִשְׁמִין לֵב הֶעָם הַזֶּה וְאָזְנֵיהֶם כָּבְדוּ, וְעָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם פָּן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וּבְאָזְנֵיהֶם יִשְׁמְעוּ וּבִלְבָבָם יָבִינוּ וְיָשׁוּבוּ, וַאֲרַפֵּא אוֹתָם.״ (מתי יג 15).

נבואה נוספת של ישעיהו מצוטטת בבשורת מתי טו 9-8. גם במקרה זה העתיקו לתרגום את נוסח המסורה של הטקסט:

״וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה׃״ (ישעיה כט 13)

לאחר תרגום הפסוק כפי שהוא במקור היווני, הטקסט עודכן באופן הבא:

״הֶעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רָחוֹק מִמֶּנִּי. אוּלָם לַשָּׁוְא הֵם עוֹבְדִים אוֹתִי בְּלָמְדָם מִצְווֹת אֲנָשִׁים.״ (מתי טו 9-8)

בספר מעשי השליחים (ב 26) מצוטט פסוק מספר תהלים:

״לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃״ (תהלים טז 9)

גם כאן תוקן התרגום בהתאם למקור היווני:

״לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וְתָגֵל לְשׁוֹנִי, אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֺּן בְּתִקְוָה״ (מה״ש ב 26).

הדוגמאות שהבאנו לעיל באות לייצג את העבודה שנעשתה במהלך הרוויזיה של הטקסט. עשינו כמיטב יכולתנו על מנת שציבור הקוראים יוכל להתברך מתרגום עדכני, מדויק וברור ככל האפשר של הברית החדשה בעברית מודרנית. אנו תקווה שכל הקוראים יתברכו ויגדלו בהבנת דבר אלוהים.