ספר בריתות בתוספת ביאורים ומראי מקום

ספר הבריתות הזה מבקש לגשר על הפער הקיים בין העברית המקראית של ספרי התורה, הנביאים והכתובים, ולבין העברית המודרנית המדוברת. הפער הזה מונע מרוב הקוראים בימינו להבין באופן מלא את הטקסט המקראי.

ההבדלים נובעים מכך שדרכה של שפה להשתנות. אפשר לזהות את תהליכי השינוי כבר בתוך המקרא עצמו. מילים שהיו ידועות לקדמונים נעשו לא מובנות בתקופות מאוחרות יותר והוחלפו במילים אחרות. כך הפכה למשל, ״גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו״ (שמ״א לא 12) ל-״גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו״ (דהי״א י 12); ״זָהָב מוּפָז״ (מל״א י 18) ל-״זָהָב טָהוֹר״ (דהי״ב ט 17); ו-״חַיַּת פְּלִשְׁתִּים״ (שמ״ב כג 13) ל-״מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים״ (דהי״א יא 15). לעיתים הוכנס הסבר סמוך למילה שכבר לא הייתה מספיק מובנת. כך אנחנו קוראים ״כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה״ (שמ״א ט 9). לאחר גלות בבל בתקופת עזרא ונחמיה, העם כבר היה זקוק לביאור והסבר של הטקסט, לכן ״הַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת־הָעָם לַתּוֹרָה … וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״ (נחמ׳ ח 8-7).

היום יש הבדל גדול יותר בין שפת המקרא לבין השפה המדוברת. סדר המילים במשפט שונה במקרא מזה המקובל בעברית החדשה. לכן רבים יטעו למשל בהבנת המשפט המקראי – ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם״ (איוב יד 19). עם זאת, הדבר שמקשה ביותר על ההבנה הנכונה של הטקסט הוא שמילים רבות שינו את הוראתן. המשפט – ״כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד״ (איוב ה 7) – אינו אומר שבני אדם נולדו לעבודה יעילה ויצרנית, כפי שהיינו מבינים היום. הוראת המילה ׳עמל׳ בעברית המקראית, היא עוון, חטא או סבל. לכן, המשפט אומר שטבעו של האדם לחטוא, או שהאדם נולד לסבל. כאשר נאמר שמלך מואב היה ״אִישׁ בָּרִיא מְאֹד״ (שופ׳ ג 17), המספר התכוון לומר שהוא היה מאוד שמן. בדומה לזה, כאשר מסופר כי שלמה המלך ייבא ארצה ״תֻכִּיִּים״ (מל״א י 22), נאמר שהוא ייבא לארץ טווס או סוג של קוף ולא את התוכי. אפשר להדגים עוד את ההבדלים באמצעות רשימה ארוכה של מילים שמשמעותן התרחבה בעברית החדשה (למשל – סלח), או של מילים ללא מקבילה מדויקת בימינו (נֵסֶךְ, תְּכֵלֶת, חַטָּאת), או של מילים שאיבדו חלק ממשמעותן בשפה של היום (יָדַע), או של מילים יחידאיות המופיעות רק פעם אחת במקרא (צִנְצֶנֶת, מְחֻסְפָּס, בִּתְרוֹן) והוראתן לא ברורה.

הרוב הגדול של קוראי התנ״ך מרגיש את הקושי בהבנת הטקסט ולעיתים פונה לתרגומים בשפות זרות על מנת להבינו. כדי לעזור לקורא, בחרנו לבאר בצורה קצרה וללא הנמקה את המילים והביטויים העשויים להיות קשים להבנה. בכל מקום בו ישנן מספר משמעויות אפשריות, השתדלנו להביא את כולן.

בספרי הברית החדשה הערנו על חלק מהמקומות בהם ניתן לתרגם את המקור היווני במובן שונה מזה שמופיע בתרגום החדש שלפני הקורא. בנוסף לכך, ציינו את ההבדלים העיקריים הקיימים בין כתבי היד העתיקים השונים של הטקסט. דבר שלעיתים גורם להבדלים בתרגומים השונים, כמו למשל בין התרגום של דליטש לבין התרגום המודרני של הברית החדשה. מאמר הרחבה בנושא הזה נמצא בסוף הספר, בין הנספחים.

תפילתנו שהוצאה זו תהווה כלי עזר להבנת הטקסט המקראי, ותהיה מקור של ברכה ועידוד לכל הנעזר בה בעת הקריאה וההתעמקות בדבר אלוהים.